רש"י על יחזקאל ו׳:ט׳

9 וְזָכְרוּ פְלִיטֵיכֶם אוֹתִי. אֶת חַסְדִּי וְאֶת רַחֲמִי שֶׁהָיִיתִי מְרַחֵם עֲלֵיהֶם בְּהַעֲוֹתָם לְפָנַי בְּאַרְצָם:

10 אֲשֶׁר נִשְׁבַּרְתִּי אֶת לִבָּם הַזּוֹנֶה. אֲשֶׁר נִכְנַעְתִּי אֶצְלָם, אַף עַל פִּי שֶׁזּוֹנֶה לִבָּם וְסָר מֵעָלַי, הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ מֵהֶם עַל יְדֵי נְבִיאַי לָשׁוּב אֵלַי וְאֵיטִיב לָהֶם, וְלֹא אָבוּ:

11 וְנָקֹטּוּ בִּפְנֵיהֶם. מְנַחֵם חִבְּרוֹ עִם ״רָאִיתִי בוֹגְדִים וָאֶתְקוֹטָטָה״ תהלים קי״ט, קנח: יִתְקוֹטְטוּ עַל עַצְמָם עַל אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי; וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״וִידַנְקוּן וְאִינוּן יְהוֹן חָזָן״, וְכֵן תִּרְגֵּם ״הַנֶּאֱנָקִים״ יחזקאל ט, ד: ״דְּמִדַנְקִין״, וּ״בְכִי וַאֲנָקָה״ מלאכי ב, יג: ״דְּמִדַנְקָן״; ׳דְמוֹנִיר׳ בְּלַעַ״ז: